רוב האנשים יודעים שהפנסיה והביטוחים חשובים, ובכל זאת הדוח השנתי נשאר סגור והבדיקה נדחית לשנה הבאה. זו לא עצלות. יש לזה הסברים מוכרים מעולם הפסיכולוגיה והכלכלה ההתנהגותית.
אפקט בת היענה
חוקרים מצאו שמשקיעים נוטים לבדוק את התיק שלהם פחות כשהשווקים יורדים, ויותר כשהם עולים. ההסבר: אנחנו נמנעים ממידע שעלול לגרום לנו להרגיש רע, גם כשהוא חשוב. אותו דבר קורה עם דוח שנתי או פוליסה שאולי מגלה בעיה.
עומס בחירה
כשיש יותר מדי אפשרויות, הסיכוי שנבחר בכלל יורד. מחקר מפורסם על השתתפות בתוכניות חיסכון פנסיוני בארה"ב מצא שככל שהוצעו לעובדים יותר קרנות לבחירה, פחות עובדים הצטרפו. בעולם הפנסיה והביטוח יש עשרות גופים ומסלולים, והעומס הזה מוביל לדחייה.
מורכבות ושפה לא מוכרת
מונחים כמו "מקדם המרה", "תקופת אכשרה" או "שיפוי" יוצרים תחושה שזה "לא בשבילי". כשמשהו נראה מסובך, המוח מעדיף לדחות אותו. בדיוק בשביל זה יש באתר מילון מונחים בשפה פשוטה.
תגמול רחוק, מאמץ מיידי
הבדיקה דורשת זמן ומאמץ עכשיו, והתועלת שלה מורגשת רק בעוד שנים, או רק אם קורה משהו. זה מקרה קלאסי של הטיית ההווה.
"זה לא יקרה לי"
הטיית האופטימיות גורמת לנו להעריך שאירועים כמו מחלה, תאונה או אובדן כושר עבודה פחות סבירים אצלנו מאשר אצל אחרים. לכן ביטוח שמגן מפניהם מרגיש פחות דחוף.
מה עוזר, לפי המחקר
- צעד ראשון קטן ומוגדר: משימה ממוקדת ("לבדוק את דמי הניהול בדוח") קלה יותר להתחלה מאשר משימה כללית ("לסדר את הפנסיה").
- מועד קבוע: לקבוע זמן ידוע לבדיקה, למשל כשהדוח השנתי מגיע בסוף מרץ.
- פחות אפשרויות: כשמישהו מצמצם את הבחירה לשתיים או שלוש אפשרויות רלוונטיות, קל יותר להחליט.
- Karlsson, N., Loewenstein, G. & Seppi, D. (2009). The Ostrich Effect: Selective Attention to Information. Journal of Risk and Uncertainty
- Iyengar, S., Huberman, G. & Jiang, W. (2004). How Much Choice is Too Much? Contributions to 401(k) Retirement Plans
- Sharot, T. (2011). The Optimism Bias. Current Biology
המאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ.