הכלכלה הקלאסית הניחה שאנשים מקבלים החלטות כלכליות באופן רציונלי. הכלכלה ההתנהגותית הראתה שזה לא תמיד כך. שני חוקרים מהתחום זכו בפרס נובל לכלכלה: דניאל כהנמן ב-2002, וריצ'רד תאלר ב-2017. אלה חמש מהתופעות המוכרות ביותר, ואיך הן מופיעות בחיים הכלכליים היומיומיים.
1. הטיית ההווה
אנחנו נותנים משקל גדול יותר למה שקורה עכשיו מאשר למה שיקרה בעתיד. הנאה היום מרגישה חשובה יותר מביטחון בעוד 30 שנה. זו אחת הסיבות לכך שקשה לחסוך לפנסיה: התמורה רחוקה, והוויתור מורגש מיד.
2. שנאת הפסד
כהנמן ועמיתו עמוס טברסקי מצאו שהכאב מהפסד חזק בערך פי שניים מההנאה מרווח באותו גודל. לכן ירידה בחיסכון מרגישה מאיימת יותר ממה שעלייה באותו סכום משמחת. זה גם מסביר למה קשה לוותר על משהו שכבר יש לנו, גם כשהחלפה הייתה משתלמת.
3. כוחה של ברירת המחדל
כשיש אפשרות שקורית "מעצמה" אם לא עושים כלום, רוב האנשים נשארים בה. בגלל זה בישראל קיימים מסלולי ברירת מחדל בפנסיה וקרנות ברירת מחדל שנבחרות במכרז: המדינה יודעת שרבים לא יבחרו בעצמם. אותו עיקרון פועל גם בכיוון ההפוך: פוליסה ישנה שאיש לא בדק ממשיכה להתחדש שנה אחרי שנה.
4. חשבונאות מנטלית
אנחנו מחלקים את הכסף ל"קופות" בראש: כסף למשכורת, כסף למתנות, כסף ל"מציאה". כסף הוא כסף, אבל בפועל מתייחסים לכל קופה אחרת. החזר מס או בונוס מוצאים לעיתים קרובות בקלות יותר מאשר אותו סכום מהמשכורת.
5. עיגון
המספר הראשון ששומעים משפיע על ההערכה של כל מה שאחריו. מחיר "לפני הנחה", או הצעה ראשונה במשא ומתן, הופכים לנקודת ייחוס, גם כשהם לא קשורים לערך האמיתי.
מה המחקר מצא שעוזר
מחקר מפורסם של תאלר ושלמה בנרצי (תוכנית "Save More Tomorrow") הראה שכשהגדלת החיסכון נקבעת מראש ומתבצעת אוטומטית, למשל עם העלאת שכר עתידית, שיעורי החיסכון עולים משמעותית. כלומר, אותה ברירת מחדל שגורמת לנו לא לעשות כלום, יכולה לעבוד גם לטובתנו.
רוצים להסתכל על הכסף שלכם אחרת?
בליווי כלכלי למשפחה אנחנו בונים יחד הרגלים שעובדים, לא רק תקציב.
על הליווי הכלכלי- Kahneman, D. & Tversky, A. (1979). Prospect Theory: An Analysis of Decision under Risk. Econometrica
- Thaler, R. & Benartzi, S. (2004). Save More Tomorrow. Journal of Political Economy
- The Nobel Prize — Richard H. Thaler, 2017
המאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ.