ביטוח חיים (ריסק) נועד לשאלה אחת: אם חלילה יקרה משהו, האם המשפחה תוכל להמשיך לחיות באותה רמת חיים? הסכום הנכון הוא לא "כמה שיותר", אלא מה שסוגר את הפער בין מה שהמשפחה תצטרך לבין מה שכבר קיים.
שלב 1: כמה המשפחה תצטרך
- החלפת הכנסה: החלק מההכנסה החודשית שהמשפחה תצטרך, כפול מספר השנים — בדרך כלל עד שהילד הצעיר יגיע לעצמאות כלכלית.
- סגירת חובות: משכנתא (אם אין לה ביטוח חיים נפרד), הלוואות ויתרות חוב.
- יעדים עתידיים: לימודים לילדים, עזרה בדירה וכו'.
שלב 2: מה כבר קיים (וזה החלק שרוב האנשים מפספסים)
- קצבת שארים מקרן הפנסיה: קרן פנסיה מקיפה כוללת בדרך כלל ביטוח שארים, שמשלם קצבה חודשית לבן/בת הזוג ולילדים. אצל שכירים עם הפקדות שוטפות, זה יכול להיות סכום משמעותי.
- קצבת שארים מביטוח לאומי — בהתאם לזכאות.
- ביטוח חיים למשכנתא: משולם ישירות לבנק וסוגר את יתרת המשכנתא.
- ביטוחי חיים קיימים, כולל ביטוח קבוצתי דרך העבודה.
- חסכונות נזילים.
שלב 3: הפער = הסכום הנדרש
מה שהמשפחה תצטרך, פחות מה שכבר קיים. אצל לא מעט משפחות מתברר שהן מבוטחות ביתר, ואצל אחרות — בעיקר עצמאים שלא מפקידים לפנסיה באופן סדיר — מתגלה חוסר משמעותי.
רוצים הערכה ראשונית? נסו את מחשבון ביטוח החיים. שימו לב שהמחשבון אינו מחשב קצבאות שארים — בבדיקה אישית אני מחשבת גם אותן.
עוד כמה דברים שכדאי לדעת
- הפרמיה עולה עם הגיל. כדאי לבדוק אם יש מסלול פרמיה קבועה או משתנה, ואיך היא תיראה בעוד 10–20 שנה.
- הצורך משתנה לאורך החיים. כשהמשכנתא קטנה והילדים גדלים, אפשר להקטין את הכיסוי ולחסוך.
- רווקים ללא ילדים יכולים לבחון ויתור זמני על כיסוי שארים בקרן הפנסיה, כדי שיותר כסף ילך לחיסכון. כדאי להבין את ההשלכות לפני שמחליטים, כולל תקופת אכשרה מחודשת אם מחזירים את הכיסוי.
- מוטבים: ודאו שהמוטבים הרשומים בפוליסה ובקרן הפנסיה מעודכנים.
מקורות:
המאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ אישי או המלצה לרכישת מוצר.